שיעור 3: קלט עם scanf ודיבאגינג

עד עכשיו התוכניות שלנו רק דיברו; עכשיו הן גם יקשיבו. ‎scanf("%d", &age);‎ קוראת מספר שהמשתמש מקליד אל תוך המשתנה — ה-& מוסר ל-scanf את כתובת המשתנה (נבין לעומק בשיעורי המצביעים). הדפוס הקבוע: printf שמציגה הנחיה, ואז scanf שקוראת. נלמד גם לדבג: לקרוא הודעות שגיאה של gcc לפי מספר השורה, לקמפל עם ‎gcc

‏scanf היא כמו שליח פיצה: לא מספיק להגיד לו 'תביא לדני' — חייבים לתת לו כתובת. ה-& לפני המשתנה הוא בדיוק זה: הכתובת של דני, כדי שהשליח ידע לאן להביא את המספר שהמשתמש הקליד.

scanf: פונקציה שקוראת קלט מהמשתמש לפי specifier: ‎scanf("%d", &age);‎ קוראת int.
‎&‎ (אופרטור הכתובת): נותן ל-scanf את כתובת המשתנה בזיכרון כדי שתוכל לכתוב לתוכו. נעמיק בשיעורי המצביעים.
אזהרה (warning): הודעת gcc על קוד חשוד שמתקמפל אבל כנראה שגוי. ‎gcc -Wall‎ מציג את כולן — תמיד לקרוא ולתקן.
דיבאגינג: איתור ותיקון באגים: קוראים את שגיאת הקומפיילר לפי מספר השורה, או מדפיסים ערכי ביניים עם printf.