אסטרטגיות תחרותיות גנריות
חנות רהיטים ענקית וזולה ובוטיק עיצוב יקר — שתיהן מצליחות באותו שוק. איך זה ייתכן? כי אין דרך אחת לנצח. פורטר הראה שיש מספר מצומצם של 'אסטרטגיות גנריות', שנבדלות בשני צירים: על מה היתרון נשען (עלות נמוכה או ייחודיות) ועל איזה קהל הוא מכוון (רחב או ממוקד). בשיעור הזה נכיר את המטריצה, ואת יתרונות הגודל
שני מקורות ליתרון: להיות זול יותר, או להיות ייחודי יותר. וכפול שני קהלים: כל השוק, או נישה ממוקדת. ההצלבה נותנת את האסטרטגיות הגנריות. יתרונות לגודל (פיזור עלות קבועה על יותר יחידות) הם מה שמאפשר להוביל בעלות.
- אסטרטגיות תחרותיות גנריות
- מערך מצומצם של אסטרטגיות לפי שני צירים: סוג היתרון (עלות נמוכה/בידול) וקהל היעד (רחב/ממוקד).
- מנהיגות בעלות
- אסטרטגיה שמטרתה עלויות נמוכות משמעותית מהמתחרים, כדי להציע מחיר נמוך תוך שמירה על רווחיות.
- בידול
- אסטרטגיה שמטרתה מוצר שונה ובעל ערך ייחודי, שעבורו הלקוח מוכן לשלם פרמיה.
- אסטרטגיה ממוקדת
- התמקדות בנישת שוק צרה (קהל או צורך מסוים) במקום בכל השוק — בעלות נמוכה או בבידול.
- יתרונות לגודל
- מצב שבו הגדלת הכמות המיוצרת מקטינה את העלות הממוצעת ליחידה, בעיקר דרך פיזור העלות הקבועה.
- עלות ממוצעת (AC)
- סך העלות חלקי הכמות: AC = (FC + VC×Q) / Q. יורדת כשמייצרים יותר, עד שמתחילים חסרונות לגודל.
- אסטרטגיה משולבת (ערך-מיטבי)
- שילוב של בעלות ובידול: לספק ללקוח קצת יותר ערך עבור קצת יותר כסף.
- חסרונות לגודל
- מעבר לנקודה מסוימת, גידול נוסף מייקר את העלות הממוצעת (בירוקרטיה, תיאום) — עקומת ה-AC בצורת U.
- עלות שולית (MC)
- העלות של ייצור היחידה הנוספת. MC = השכר חלקי התפוקה השולית (W ÷ MPL); כשהתפוקה השולית פוחתת, ה-MC עולה.
- תפוקה שולית פוחתת
- כשמוסיפים עוד מאותו קלט על משאב קבוע, תרומת כל יחידה נוספת קטֵנה — מה שמעלה את העלות השולית ומסביר את עליית ה-AC בקצה הימני של עקומת ה-U.
